מותו של לוחם  |  

לא בכדי דיבר עליו שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בסופרלטיבים כאשר אמר: "דני היה שייך לדור הנפילים"


מותו של אלוף (מיל) דני מט הביא לגל של מאמרים ומשדרים בכלי התקשורת שספדו לו והציגו אותו כמפקד אגדי, אמיץ ונועז במלחמות ישראל שתרם רבות לביטחונה של המדינה.

לא בכדי דיבר עליו שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בסופרלטיבים כאשר אמר: "דני היה שייך לדור הנפילים. הוא היה עבורי ועבור מפקדי צה"ל סמל למפקד, לוחם ואדם מופתי  שהיה שותף פעיל לעיצוב דמותו של צה"ל, מורשתו ורמתו המוסרית".

על דני מט סופרו במרוצת השנים סיפורי גבורה רבים שהחלו בהיותו בגיל 16 כאשר התגייס לפלי"ם (הפלוגה הימית  הפלמ"ח). 
בין השאר סופר כי במתקפה על גוש עציון במלחמת העצמאות היה מט מוצב בעמדת מקלען שתפקידו היה לנסות לעצור את הכוחות המסתערים. כאשר מאות ערבים התקרבו לעמדת המקלען שלף מט רימוני יד, חילץ את נצרתם בפיו והשליכם לעברם תוך שהוא יורה בידו השנייה במקלע.
במלחמת יום הכיפורים פיקד מט על מבצע צליחת תעלת סואץ שהביא למהפך במהלכה של המלחמה עקובת הדמים.

לימים אמר מט על המבצע: "מעולם לא הרגשתי באחריות כבדה כמו באותו לילה. הבנתי שעיני כל העם נשואות אלינו ולא רציתי לגרום אכזבה".

אחרי שמט פרש מצה"ל בשנת 1982 הוא התמנה כנציב קבילות החיילים תפקיד שהיה תפור עפ"י מידותיו כמי שטובתם של חיילי צה"ל עמדה לנגד עיניו תפקיד שבו שימש עשר שנים עד לשנת 1992.

היכרותי האישית הראשונה עם מט המזוקן הייתה בשנת 1992 זמן קצר אחרי פרישתו מהתפקיד כאשר קיבל יחד עם אורה נמיר, עו"ד מרדכי וירשובסקי המנוח ומשה נגבי את "אות אמיתי" עמותה שפעלה למען המנהל תקין וטוהר המידות שקדמה לאומ"ץ.
היה לי הכבוד להימנות על מייסדי העמותה ולשמש כיו"ר המזכירות שלה.


רגישות לאבחן שינויים
בנימוקי חלוקת הפרס קבע חבר השופטים בין היתר: "אלוף (מיל) דני מט מילא את תפקיד נציב הקבילות כשמאחוריו 50 שנה כמעט רצופות באחת התקופות הקשות בתולדות המדינה בכלל וצה"ל בפרט: מלחמת לבנון ולאחריה האינתיפאדה המתמשכת...  אין ספק כי תבונתו ורגישותו לאבחן את השינויים שחלו בנורמות הביטחוניות נתנו בידיו את הכלים הנכונים להתמודד בהצלחה מרובה עם תפקידו האחרון ובכך הוסיף נדבך ואמות מידה מחייבות לשמירת המנהל התקין בצה"ל".

זמן מה אחרי האירוע נתמנה מט כיו"ר קרן ליב"י שעסקה בגיוס תרומות למימון פרויקטים ביטחוניים שבו שימש בהתנדבות 15 שנים. נקודת המפגש השנייה שלי עם דני מט נשאה כבר אופי אחר.
חבר משותף שלנו העיתונאי המסורתי המנוח שמחה אהרוני שהיה בעבר איש מוסד וקצין בכיר בחיל האוויר נהג לכנס בביתו מדי שבת אחרי התפילה לשיחות בענייני היום את חבריו הקרובים וכמה ממתפללי בית הכנסת.

מדי פעם היו מגיעים אורחים מזדמנים מסוגו של בנימין נתניהו שהגיע עם עסקן הליכוד הוותיק אברהם אפל (אביו של הקבלן דודי אפל המרצה בימים אלה עונש מאסר על מתן שוחד).
דני מט ואני היינו אורחים קבועים במפגשים הללו. לעיתים הביא אתו את רעייתו שגם היא ביקשה להיות מעודכנת.

מעולם לא סיפר מט על המבצעים הצבאיים שבהם נטל חלק ולא הציג עצמו כלוחם נועז או גיבור ונהג כאזרח מן הישוב.
דיבורו השקט העיד על אדם תרבותי, מאופק ושקול.

בנוסף לשיחות הכלליות היו לנו שיחות בארבע עיניים. הוא התעניין במאבק שלי נגד השחיתות שניהלתי בו זמנית בעבודתי העיתונאית ובאמצעות עמותות שפעלו למען טוהר המידות ("אמיתי" ואחר כך אומ"ץ).
מט נחרד מהגאות של השחיתות השלטונית ומשוד הקופה הציבורית בהזדמנות מסוימת העיר באזני: "לא האמנתי שאלה יהיו פניה של המדינה" בהקשר לכך הוא נקלע פעם לעימות פנימי בין ליב"י לבין האגודה למען החייל שהצטיינה בתשלום שכר גבוה ובהוצאת מופרזות. הוא לא הבין מדוע יש כפילויות שבגינן יורדים לטמיון כספי תרומות.

בגלל יושרו הקיצוני של מט והביקורת שמתח על בזבוז כספים וכפילויות היו כאלה שרצו לשחרר אותו מתפקידו אבל הוא התעקש להישאר.

אומ"ץ נכנסה ביוזמתה לתמונה והתריעה בפני מבקר המדינה על תופעות פסולות במערך גיוס תרומות לחיילי צה"ל.

פעם התבדחנו. סיפרתי לו שאני חובב משחק שח והמנצח במשחק זה הוא מי שעושה מהלך הקרוי "מט" ליריבו במשחק.
דני השיב בנימה של הומור: "כנראה שהשם שלי מחייב אותי".

לפני שלוש שנים נפטר שמחה אהרוני והמפגשים פסקו, זמן קצר לאחר מכן חלה מט. הפעם האחרונה שפגשתי את דני מט הייתה באירוע שהתקיים בתל אביב.
העלינו זיכרונות על הפגישות בשבתות שהיו כל כך חסרות לנו, בתום השיחה אמר לי: "המושחתים אף פעם לא נעלמים. במקום כל אחד שנפש מופיעים שני מושחתים חדשים אבל אל תתייאש ואל תפסיק. זו המדינה שלנו וצריך לשמור עליה".

לגבי זו הייתה מעין צוואה.

נהוג לומר שאין אדם שאין לו תחליף. אני מתבונן כה וכה ולא רואה סביבי דני מט שני.
 


      
 

הוספת תגובה חדשה
שם

עד 250 תווים
תגובה
קוד
תגובות
  • תושב שבי ציון בצפון
    14/12/2013 14:22:17
    תמשיכו לעשות חיל במאבקכם נגד השחיתות
    כמו שאתם משדרגים את המוסר במדינה כך אתם משדרגים את תנועתכם . אדם כמו האלוף מט ז״ל בוודאי היה שמח לראות אתכם בתנופתכם הציבורית כפי שאתם עושים זאת כיום.
  • איש הצפון
    14/12/2013 11:49:48
    תודה לך אבנרי ולכל מובילי ופעילי אומץ על העבודה הקשה והיעילה אמרת במאמרך כי אין שני למט ואני בהחלט מסכים אך יחד עם זאת אומר כי אין שני גם לתנועת אומץ
  • אפי
    13/12/2013 13:53:48
    הי אריה יקירי, יפה מאוד מאוד כל הכבוד!
  • שמחה ("קימקא") ניר, עו"ד
    13/12/2013 06:17:15
    תודה אריה.
    אשלים את שיעורי-הבית, ואכין לךם משהו משופרא-דשופרא.
  • לשמחה
    12/12/2013 19:40:28
    אני מוכן אפרסם את המאמר באתר הזה ואפיץ גם בדף שלי הפייסבוק שלי
  • וא-פרופו "ממשיכי דרכי"
    12/12/2013 18:52:50
    האם, במסגרת "גיוס" ממשיכי דרכי, האם אתה, אריה, מוכן לארח אותי באתר הזה, עם מאמר בנושא "שוד המיליארדים מכספי החייבים במערכת ההוצל"פ?
    ובבקשה ממך, אל תגיד לי "שלח ונבדוק"... הקדם נעשה לנשמע.
    שמחה
  • קובי
    12/12/2013 18:53:24
    שלום לך ידידי. קראתי את דבריך על דני מט, היכרתיו שירתי תחת פיקודו הוא היה מג''ד שלי ואל אף כך התידדנו אולי בזכות שברי שיחות שבהן העברנו אחד לשני את השקפותינו ודעותינו. אכן במעגל האנשים שסביבי מקומו נשאר ריק. היטבת להגדיר זאת. אין לא מחליף.
  • עוד על פולארד
    12/12/2013 18:47:27
    פולארד עשה לארצו את מה שמרדכי וענונו עשה לארצו-הוא, ומעל לכל - שניהם פגעו באגו של שירותי הבטחון של ארצותיהם..
    איזו זכות מוסרית יש לנו לטעון כנגד האמרקאים?
  • לאריה משמחה
    12/12/2013 18:46:58
    לא יצאתי לארה"ב כדי לחנך את האמריקאים, אלאכדי לחנך את הישראלים, וזאת ממקום בו לא יכולים לומר לי "באיזה סגנון אדוני מדבר"..
    מעבר לכך, המאבק הזה צריך להתנהל מול הישראלים שבגדו בו והפקירו אותו: אליקים רובינשטיין, רפי איתן ואחרים.
  • לשמחה מאריה
    12/12/2013 05:52:57
    אני שמח שאובמה עשה לך רק טוב. מציע לך לנהל מאבק בארה"ב למען שחרורו של פולארד.. אומ"ץ מצידה תמשיך בפעילותה למען טוהר מערכת המשפט בארץ. אל חשש יש לך כאן בני ברית בגילך וצעירים ממשיכים
  • שמחה ("קימקא") ניר, עו"ד
    11/12/2013 23:41:17
    אריה, כוחי עדיין במתני, למרות 74 שנותי, אני בריא כפי שלא הייתי מעודי (ארה"ב עושה לי רק טוב) ואני ממשיך במאבק לטוהר המשפט בישראל מאחורי מחסה בטוח.
    אבל גם אני אגמר פעם, ועדיין לא מצאתי ממשיך לדרכי. האם אומ"ץ מוכנה לקבל על עצמה את השליחות הזאת?
  • ד"ר מאיר מונסליזה
    11/12/2013 23:33:12
    הבה ננסה להלך בדרך שפילס
  • אוריאל
    11/12/2013 21:19:01
    יהי זכרו ברוך
  • דב
    11/12/2013 20:45:15
    איזה הבדל תהומי בין שלושת סוגי כתיבתך. האנושית הקרית והסאטירית
  • אלונה
    11/12/2013 20:26:15
    הספד נאה לחברך
  • YARA113
    11/12/2013 20:21:49
    צוואה שחייבים לקיים.
    מרגשת כתיבתך
    יהי זכרו ברוך
  • ירמיהו
    11/12/2013 19:14:08
    הכרתי אותו . הטבת לצייר את דיוקנו .עיני זוגות דומעות
  • ק.ש
    11/12/2013 18:43:26
    מרגש מאוד.....
    היכן ישנם עוד אנשים כאיש הזה...???
  • חבר ותיק
    11/12/2013 18:00:27
    מילים נרגשות וכנות
    עיצוב: סטודיו נעמה