![]() |
![]() |
פילוסוף לענייני עגבניות (4) | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() בשבועות האחרונים חשתי אי נוחות גוברת והולכת למראה תהליך ההשפלה החוזר ונשנה של שר האוצר הדמה ד"ר יובל שטייניץ ע"י פטרונו ראש הממשלה בנימין נתניהו. השיא היה בימים האחרונים כאשר הדוקטור לפילוסופיה ניהל קרב מאסף אבוד להטלת מ.ע.מ על הפירות והירקות ובסופו של דבר הכריע נתניהו נגדו והוכיח מול פני האומה שהוא שר האוצר האמיתי ושטייניץ הוא דייר משנה דמי. אודה ואתוודה: מאז ומתמיד הייתה לי חולשה לפילוסופיה ולעיתים מזומנות מצאתי מעלעל בכתביהם של גדולי הפילוסופים בניסיון להחכים שלא עלה יפה. לא אחת ניסיתי לברר במסגרת פעילותי האינטנסיבית והמסועפת למען טוהר מידות ומינהל תקין קשר סיבתי בין המיוסר האישי להסתאבות של איש ציבור כאשר הוא מגיע לעמדה שלטונית בכירה. כאשר נכחתי בשעתו באוניברסיטת תל אביב בטקס שבו סיים בני עירא את לימודי התואר השני בפילוסופיה בהצטיינות יתרה דווקא נהניתי מהרצאה שנשאה באותו מעמד הפרופסור יולי תמיר שבה עמדה, בין השאר, על השליחות החברתית המוטלת על בוגרי החוג לפילוסופיה. כמרוצת השנים עקבתי מקרוב אחר הקריירה הפוליטית של תמיר והתרשמתי לצערי שגם אצלה חלה הסתאבות סביבתית אף כי לא ברמה גבוהה. הקדמה זו חשובה כדי להבין מה עובר על שר האוצר הדוקטור לפילוסופיה יובל שטייניץ מאז שנוטל על עצמו תפקיד שאינו מתאים למידותיו הצרות והוא מצוי עתה בתהליך של ביזוי אישי בלתי פוסק וכל אשר נותר לו הוא להכריז שאין בכוונתו להתפטר. אל שטייניץ התוודעתי לראשונה באמצעות ספרו "הזמנה לפילוסופיה", שיצא לאור לפני תריסר שנים בהוצאת "ביתן" וזכה לביקורות נלהבות. הפרופסור האגדי המנוח ישעיהו ליבוביץ כתב אז על הספר: "רמת הדיון היא בין זו של הרצאה פופולארית למחצה (במובן המשובח של מונח זה) לזו של הרצאה אקדמית. מבחינה זו ראוי הספר להתקבל כמבוא לפילוסופיה ולמלא פונקציה בספרות העברית". הספר של שטייניץ הפך להיות רב מכר נמכר ב 40 מהדורות והביא לו יוקרה רבה. אבל הפילוסוף שטייניץ וויתר על קריירה אקדמית מבטיחה לטובת חיים פוליטיים מסואבים. תחילה הוא היה פעיל ב"שלום עכשיו" והיה יקיר מחנה השמאל אבל לאחר מכן חצה את הקווים הצטרף לליכוד והפך לגרופי של נתניהו. אחרי שהפך להיות חבר כנסת לא שכח את עמדתה העוינת של התקשורת כלפי נתניהו ובני משפחתו בעיקר זו של "ידיעות אחרונות", והכין הצעת חוק לעדכון חוק העיתונות המנדטורי משנת 1936. ההצעה שכללה, בין השאר, סעיף שבא לקצץ את כנפיהם של המו"לים בצורת סעיף המחייב אותם לפרסם ברבים את אחזקותיהם על מנת למנוע מצב של ניגוד אינטרסים. סעיף זה היה כלול למעשה באמנה שחתמו העיתונאים עם המו"לים במסגרת מועצת העיתונות אך לא בוצע. באותה עת כיהנתי כיו"ר איגוד העיתונאים וכחבר נשיאות מועצת העיתונות והיה לי עניין לשתף פעולה עם שטייניץ. שטייניץ התחייב ללכת עם נציגי העיתונאים עד הסוף אבל בסופו של דבר ערק מהמערכה המשותפת ועקבותיו נעלמו. מאוחר יותר נודע לנו שהדבר נעשה עפ"י הוראתו של נתניהו שנכנע כדרכו ללחצו של המו"ל של ידיעות אחרונות ארנון מוזס שהצליח לשכנעו במתק שפתיו. לזכותו של שטייניץ יאמר שהוא גילה נאמנות לנתניהו גם בימי השפל של הפרישה מהחיים הפוליטיים וגם אחרי הכישלון הצורב בבחירות הקודמות. שטייניץ השכיל גם להבין בהגיון הפילוסופי שלו שהדרך לליבו של נתניהו עוברת דרך שרה. חלום חייו של שטייניץ היה להתמנות כשר הביטחון והוא לא טרח להסתיר זאת אבל לביבי היו תכניות אחרות לגביו. עוד לפני הבחירות הטיל נתניהו על שטייניץ לעמוד בראש צוות שהכינו את תכנית 100 הימים הראשונים בשלטון. כאשר עלה בידי נתניהו להרכיב ממשלה חולקו כידוע מרבית התיקים החשובים לשותפות בקואליציה. הדוקטור לפילוסופיה היה מיועד לקבל את משרד המדע אבל הוא רצה תיק כבד יותר? בסופו של דבר החליט נתניהו למנות אותו לשר אוצר פיקטיבי. זו פילוסופיה וזו שכרה. |
|