ברוך שפטרנו מפורע החוק (9)  |   החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשית השבוע לדחות את ערעורו של ראש עיריית רחובות לשעבר יהושע (שוקי) פורר על עונש הקלון שהוטל עליו סתמה את הגולל הפוליטי על אחד מראשי הערים פורעי החוק שרק בנס ניצל עד כה מעונש מאסר בפועל. לאורך כל תפקידיו כעובד וכנבחר ציבור הוכיח פורר שהמינהל התקין לא עומד לנגד עיניו לא במישור הממלכתי ולא במישור המוניציפאלי. הוא היה למעשה בין אישי הציבור הראשונים שלמדו כיצד לעשות לביתו יותר מאשר עבורם של אלה שהוא אמור לשרתם. למרות שבעברו הרחוק היה פורר זמר מליגה גימל בלהקה צבאית הוא שכח את המנגינות ונמנע מלזמר על תופעות פסולות ובעיטות בשלטון החוק שנעשו בקרבתו ע"י אחרים. מאוחר יותר הוא היה הכוכב. על קנקנו הדלוח של פורר עמדתי לראשונה במהלך עבודתי העיתונאית במחצית הראשונה של שנות השמונים כאשר פורר כיהן אז כמנכ"ל משרד התמ"ת ועשה שירותים בזויים לשר אריאל שרון ע"י מינויים לא ראויים ובאמצעות מתן הטבות לאילי הון ששרו חפץ ביקרם. פורר התעמת עם החוק והסתבך בפרשת המרינה בהרצלייה יחד עם אלי לנדאו ומוטי זיסר כאשר גייס בשלהי שירותו הציבורי את איל ההון נייתי קירש המושחת כמשקיע בפרויקט. בתמורה לכך תוגמל פורר ביד נדיבה היטב כשנתמנה מאוחר יותר כיו"ר חברת "מרכזי שליטה", שהקימה את המרינה. יד מזוהמת אחת רחצה יד מזוהמת שנייה. כיסיתי את פרשת השחיתות הזו בהרחבה רבה בידיעות אחרונות ונתתי לה ביטוי גם בראיונות פומביים ובגין זה התנהל נגדי משפט דיבה שהתארך על פני 7 שנים והסתיים בפיאסקו. אגב, זיסר היה אחד ממליצי היושר המפוקפק של פורר בבית המשפט בניסיון סרק לחלצו מעונש הקלון. כמוהו גם שאר המליצים היו חובשי כיפות שלא הייתה להם בעיה להגן על שמו הרע של מי שעבר עבירות מדאורייתא. עימות מקצועי נוסף היה לי עם פורר כעבור שנים כאשר היה מעורב בגיוס תרומות לא חוקיות לסניף הליכוד ברמת גן ויצא בעור שיניו ובפיחות נוסף בשמו השחוק. בשנת 2003 הוקמה אומ"ץ באורח אירוני דווקא בתקופה שבה נבחר פורר לקדנציה שנייה לראשות עיריית רחובות. דרכנו הצטלבו מחדש והפעם בעקבות החלטתה של אומ"ץ להתמקד בביעור השחיתות במישור המוניציפאלי. פורר היה כבר בחזקת שור מועד. לא היינו צריכים לעמול הרבה כדי לרכז מידע על מעלליו ברחובות מכל עבר. זרמו אלינו בסיטונות חומרים שחלקם העידו על כך שחלה החמרה בתהליך הסתאבות שלו והוא החל לשתף את בניו בעסקים שהדיפו ריח רע. כך החלה סידרה של עימותים בינינו לבין פורר שנמשך לאורך חמש שנות כהונתו. תחילה הגשנו תלונות חדשות למשטרה על ביצוע עבירות על ידו בשיתוף עם אנשי האופוזיציה במועצת העיר מסוגו של חנניה וינברגר הבלתי נלאה. בשלב מאוחר יותר הקמנו סניף עצמאי של אומ"ץ שהופעל ע"י אילנה ירימי וד"ר יעקב ניר שעשו מלאכת קודש. בסיועם של אנשי הסניף חשפנו חשדות חדשים נגד פורר שמהם היה ניתן הסיק שפורר חוזר לסורו בכל פעם מחדש עמוס בביטחון עצמי שיעלה בידו לגבור על כוחות האור שחברו נגדו. תוצאות החקירות של המשטרה הוכיחו שקיימות ראיות מוצקות נגד פורר בכמה פרשות אך נראה היה לנו שקיימות סיבות לא מוצקות בקבלת ההכרעה. אומ"ץ פתחה במערכה משפטית מסועפת. הכנסנו לתמונה את מבקר המדינה היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה העתירה לבג"ץ כבר הייתה מוכנה. למרבה הצער הכרעת הפרקליטות התקבלה מאוחר מדי סמוך למועד הבחירות. ואם לא די בכך, לפורר ניתנו לטעמנו הנחות כאשר הוחלט להעמיד אותו לדין על פרשה אחת של הפרת אמונים מלווה בעסקת טיעון. שמח ורע לב פורר היה משוכנע שהעיר נפלה לידיו המזוהמות בפעם השלישית כפרי בשל אלא שטחנות הצדק האיצו פעילותן. אומ"ץ פעלה ללא לאות בעברו המפוקפק והרשעתו בפרשת החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד שיילקחו בחשבון. וכך נפרדת רחובות מראש עיר בעל קופת שרצים עמוס לעייפה. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.