לפיד משרתם של שני האדונים   |   קיים חשש שאת לפיד דוחפים כנראה בימים אלה אילי הון ותקשורת ואישים פוליטיים שאולצו לפרוש מהחיים הפוליטיים ומנסים להשתמש בו למטרותיהם כדי לשנות את המפה הפוליטית יש תפוחים שנופלים ליד עץ היוחסין המשפחתי יש תפוחים שמתגלגלים רחוק מן העץ ומנסים להוכיח שהם עסיסיים בזכות עצמם. יאיר לפיד שייך לזן הנדיר של תפוחים שנשארים על העץ והינם ספק תפוחי בוסר לא אכילים ספק תפוחים שהבשילו טרם זמנם. ועכשיו נעשים צעדים מעשיים כדי לקטוף אותו מן העץ ולהשליכו לסל התפוחים הפוליטיים שבו מצויים תפוחים רקובים למכביר שכבר הצליחו להשחית רבים מן התפוחים שבקרבתם הצמודה. אביו המנוח יוסף (טומי) העביר לבן יאיר באמצעות הלפיד את המורשת המשפחתית הכוללת בעיקר שנאה תהומית לחרדים והתרחקות מכל ערכי הדת והמסורת של היהדות. לפיד האב הנחיל לבנו גם ערך שנוי במחלוקת של חברות ללא תנאי וללא הגבלה בכל מצב, שתקפה גם אם לחבר הייתה מעידה אחת או שתים או התנגשות קלה עם שלטון החוק. אבל מורשת זו הפכה לבעייתית כאשר המדובר בחברו הקרוב של האב אהוד אולמרט שהינו בבחינתו שור מועד, עבריין סידרתי ומגה מושחת אהוד אולמרט שפרס את חסותו מזמן על הבן ושולט בו בשלט קרוב ומחבק אותו חיבוק של דב. על אופיו של החיבור המשולש בין האב הבן ורוח הקודש אולמרט ניתן ללמוד מקריאת הספר האוטוביוגראפי: "זיכרונות אחרי מותי" שלפיד הבן כתב על אביו אחרי מותו בגוף ראשון משל כאילו הוא נכנס לא רק לנעליו של אביו אלא גם לעורו. מקריאת הספר ניתן ללמוד כיצד סגד האב טומי והעניק שירותים למיליארדר היהודי בריטי רוברט מקסוול שנתגלה לימים כאשר היה כבר איל עיתונות ורכש, בין השאר את מעריב. לפיד היה האיש שלו בעיתון. גם אחרי שנחשפה דמותו האמיתית המפוקפקת של מקסוול אחרי מותו המסתורי הפסיק טומי להזיל עליו דמעות תנין מפס היצור התעשייתי. ללא קושי ניתן לראות הקבלה בין הבן לאב בגלל הערצה העיוורת שחש יאיר לפיד לבוס הגדול שלו בידיעות אחרונות נוני מוזס, אדם חסר מעצורים ועכבות מוסריות שמפעיל אותו כמו מריונטה לצרכיו העסקיים והאישיים. גם מוזס הוא חבר ותיק של אולמרט על בסיס של קח ותן שלא היסס למנוע בעבר פרסום כתבות שלי ושל עיתונאים אחרים על מעשי השחיתות של אולמרט. את הכיסוי למעלליו של אולמרט שנחשפו בעיתונים פרסם ידיעות אחרונת בצורה מעוותת ולא אמינה. גם כיום מנווט ארנון מוזס את הפרסומים בידיעות אחרונות כדי לטהר את השרץ המושחת אהוד אולמרט באמצעות שכירי העט בעיתון כדי לסלול את דרכו מחדש לצמרת השלטון בידיעה מראש שהעיתון יתוגמל בדרך זו או אחרת. מאחר שהתרעתי על-כך לא אחת וחשפתי חלק מהתנהלות נלוזה זו בספרי האחרון "זעקי ארץ מושחתת" מוחרמת תנועת אומ"ץ בידיעות אחרונות. שר המשפטים לשעבר חיים רמון חברם הקרוב של אולמרט, מוזס ויאיר לפיד בוחש כשדרכו מאחורי הקלעים כיאה לקומבינאטור בעל ותק של מניפואטור וניסיון בתרגילים מסריחים שזכה לטיהור מלא בידיעות אחרונות עוד לפני שהחל המשפט שבו הואשם בהטרדה מינית. בין השאר פועל רמון מאחורי הקלעים לחקיקת חוק שיאסור את הפצת החינמון "ישראל היום" הפוגע קשות באינטרסים הכלכליים של ידיעות אחרונות. לא במקרה הצביעו חלק נכבד מחברי סיעת קדימה, בהם מנהיגת המפלגה ציפי לבני ויו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, בעד החוק הדרקוני. בעליו של החינמון שלדון אדלסון מקורב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הסיבה שנתניהו שסופג אש תמיד מידיעות אחרונות במטרה שקופה לקצר את תקופת כהונתו כראש הממשלה על-מנת שתיסלל דרך לאישיות פוליטית נוחה יותר ובעיקר משתפת פעולה עם מוזס. קשה לשכוח עוד דמות ברקע והוא עורך מעריב לשעבר אמנון דנקנר אדם שפיו מלא נופת הצופים וליבו הרע לא מתואמים ביניהם, חברם המשותף של טומי לפיד ואהוד אולמרט. דנקנר, חסיד שוטה ותיק של אולמרט, שמנע גם הוא בעבר פרסום כתבות במעריב על תהליך ההסתאבות וההשחתה של אולמרט, סייע ליאיר לפיד לכתוב את הספר. דנקנר העמיד לרשותו של לפיד את ההקלטות של השיחות שערך עם אביו המנוח בערוב ימיו כאשר הוא תכנן לכתוב בעצמו ספר ביוגראפי. כאשר התבקש דנקנר לתת עדות אופי רדיופונית על לפיד ג'וניור לא ראה שום פסול בהתנהגותו האתית והכריז בגאווה בלתי מוסתרת "אני חש כמו דוד של יאיר". על כגון זה נאמר אי-שם: "אמור לי מי דודך ואומר לך מי אתה". השבוע פרצה סערה ציבורית סביב פעילותו הפוליטית הגלויה של לפיד שהפך הופעה שלו בכנס על מהות הישראליות לאסיפת בחירות לכל דבר כאשר אמר בתשובה לשאלה: "אנחנו נכתוב חוקה, אנחנו נשנה את שיטת הממשל, אנחנו נחזיר למעגל את הציבוריים שהתנתקו ממנו". דברים חמורים מעין אלה שנשמעו מפיו של עיתונאי בעת שהוא משמש כעורך ומגיש תוכנית חדשות בכלי תקשורת ציבורי חייבו תגובה חריפה ביותר. לטעמי עבר לפיד עבירה אתית חמורה על סעיף מפורש בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות שבמיעוט מצוותי נמניתי בשעתו על מנסחיו, הקובע במפורש: "לא יעסוק עיתונאי בכל עיסוק או עבודה המעוררת חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור". לשווא ציפיתי שמועצת העיתונות תעמוד על הרגלים הקדמיות שלה תתריע על ניגוד האינטרסים המשווע בפעילותו הכפולה של לפיד ותדרוש ממנו להכריע בין המשך עבותו המקצועית בלי כל זנבות פוליטיים לבין פרישה מעבודתו המקצועית לטובת קריירה פוליטית. בקריירה החדשה של יאיר לפיד שניצניה נראים כבר בשטח, מצויים כל הזמן ברקע שני אדוניו: אהוד אולמרט ונוני מוזס ועוד שורה של נספחים פוליטיים ואילי הון סמויים. בשלב זה לא מזדרז לפיד לחשוף בפומבי את כוונותיו האמיתיות. למרבה הצער העניקה השבוע ללפיד אורך נשימה ורוח גבית לא אחרת מאשר נשיאת מועצת העיתונות השופטת העליונה בדימוס דליה דורנר שאמרה, בין השאר "לפי תחושתי אני לא רואה סיבה שעיתונאי לא יעסוק בפוליטיקה". כשקראתי דברים אלה שאלתי את עצמי האם אומ"ץ לא נהגה בשעתו בפזיזות כאשר העניקה לדורנר אות הוקרה. חולשתה המתמשכת של מועצת העיתונות שבאה לידי ביטוי בהעלאת עין שיטתית מעבירות אתיות חמורות שמבצעים עיתונאים חודשים לבקרים יצרה חלל ריק. אני זוכר עד היום דברים שאמרה דורנר בשעתו בעת ישיבת נשיאות מועצת העיתונות: "מי יגיש את התלונות נגד העיתונאים הייתה זו הישיבה האחרונה שבה השתתפתי כחבר נשיאות המועצה שממנה פרשתי. עד לאותה עת הגשתי אני את התלונות בתוקף תפקידי במוסדות הנבחרים של העיתונאים. את החלל הריק תפשה תנועת אומ"ץ שהחלה לטפל בהדרגה בנושאים של מינהל לא תקין בתקשורת הכתובה האלקטרונית והמקוונת ובעבירות אתיות של עיתונאים. בהתאם לכך שיגרנו השבוע את המכתב הבא אל יו"ר מועצת רשות השנייה אמנון נדב ואל מנהל מחלק החדשות של ערוץ 2 אבי ויס: "תנועת אומ"ץ פונה אליכם בבקשה לפעול להפסקה מיידית של עבודתו של יאיר לפיד כמגיש חדשות ערוץ 2, מאחר שהוא מנצל לכאורה משאב ציבורי לצורך קריירה פוליטית. כבר בעבר התעוררה השאלה האם אין ניגוד אינטרסים בין עבודתו של יאיר לפיד כמגיש מהדורת חדשות מרכזית בערוץ 2, הזוכה לצפייה המונית, לבין כוונתו להשתלב בחיים הפוליטיים, ואומ"ץ התריעה על-כך בפומבי. בימים האחרונים התברר כי לפיד ממשיך בפעילותו ביתר שאת. בין השאר הוא הופיע בהרצאה סגורה בהרצליה ומתח דברי ביקורת על הממשלה ורמז על כוונותיו הפוליטיות כאשר אמר: "אנחנו נחזור אל הציבור שהתחמק מאיתנו, נכתוב חוקה ונשנה את המשטר." על-פי מידע המצוי בידי תנועת אומ"ץ, קיים חשש שאת לפיד דוחפים כנראה בימים אלה איילי הון ותקשורת ואישים פוליטיים שאולצו לפרוש מהחיים הפוליטיים ומנסים להשתמש בו למטרותיהם כדי לשנות את המפה הפוליטית". בעקבות פניה זו הוזמנתי ביום שישי האחרון ע"י מפיקה להשתתף בתוכנית חדשות הבוקר של אברי גלעד בערוץ 2 ביום ראשון הקרוב אך כאשר נודע על כך לממונים עליה ואולי גם ללפיד עצמו בוטלה הופעה מסיבות שלא קשה לנחש אותן. סתימת פיות אופיינית. כפי שניתן להבין הפכתי לפני שנים רבות לאישיות בלתי רצויה בקרב משפחת לפיד בעקבות פעילותי במישור העיתונאי האתי שנעשו במסגרת תפקידי כיו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב ואחר כך יו"ר איגוד העיתונאים וחבר נשיאות מועצת העיתונות. משפחת לפיד התקשתה לסלוח לי גם בגין עבודתי המקצועית כעיתונאי חוקר בשל חשיפת שורה של מעשי שחיתות של אולמרט ובמקביל בשל פעילותי במסגרת עמותת אמית"י (גלגולה הקודם של אומ"ץ) ואומ"ץ למען מיצוי דין עם אולמרט העבריין הסדרתי ובלימת המשך פעילותו הציבורית. למרבה האירוניה הייתה לעיתים חבירה בין שני התחומים הללו כפי שיפורט להלן. העימות הראשון שלי עם טומי לפיד היה בזכות הביקורת שלי על עיתונאים שרכשו דירות בשיכון למד בתל אביב במחיר מבצע בבנין שהוקם על אדמה ציבורית שהוענקה להם חינם. לפיד הופיע ברשימה הלא מכובדת ולא היסס להרעים עלי את קולו. בפעם השנייה היה זה בעקבות תלונה שהגשתי לבית הדין לאתיקה נגד הבן יאיר בעקבות מסע הפרסום לבנק הפועלים במקביל לעבודתו בטלוויזיה ועל כך הוא ננזף. לפיד האב לא אהב זאת וניבל את פיו בשיחה טלפונית שהתנהלה בינינו. כאשר נטש לפיד האב את מקצוע העיתונות וזינק לחיים הפוליטיים התראיינתי בתקשורת והודעתי שלדעתי הוא חייב היה לעבור תקופת צינון והוא השתולל והשתלח בי בפיו הגדול. כשכיהן לפיד כשר משפטים נתגלה כחסר רגישות בלשון המעטה ביקש למנות את חרו ופרקליטו האישי עורך הדין אלי זהר (שהוא לא במקרה גם חברו ופרקליטו של אולמרט) ליועץ המשפטי לממשלה. אומ"ץ יצאה למאבק ציבורי נגד כוונתו של לפיד והוא לא אהב זאת אך נאלץ לחזור בו. אומ"ץ הגישה למועצת הרשות השנייה תלונה נגד יאיר לפיד על כך שבעיצומן של החקירות נגד אולמרט במהלך ראיון עם יועצו לשעבר של מבקר המדינה למאבק בשחיתות ניצב בדימוס יעקב בורובסקי שאל אותו שאלה מוזמנת לא הוגנת שנועדה לנגח את אומ"ץ. למרבה הפלא שאלה זו נשאלנו זמן מה קודם לכן ע"י עורך הדין אלי זוהר פרקליטו הבכיר של אולמרט. מעניין היה כיצד התגלגלה השאלה ממשרד הפרקליטים אל שולחן המראיין. תלונה נוספת הגשנו נגד יאיר לפיד בעקבות ראיון מוזמן שערך עם אולמרט בתקופה שכיהן כראש הממשלה שנגע בעיקרו לחקירות שהתנהלו נגדו באותה עת. אומ"ץ לא הייתה יכולה להשלים עם כך שאולמרט העדיף שדווקא לפיד יראיין אותו והערוץ השני נכנע. היה זה אותו לפיד שזמן קצר קודם לכן ערך בביתו הפרטי יום הולדת לאולמרט שבה נכחו כל אנשי חבורת אולמרט ובראשם אביו המנוח. כאשר התלוננתי מאוחר על כך שטומי לפיד מנסה לטהר את שמו של אולמרט בתוכנית הרדיו השבועית שלו ברשת בית לא נשאר לפיד האב חייב וגידף אותי בתוכנית. לא הייתי מוכן לעבור על כך לסדר היום ודרשתי שהוא יתנצל על דבריו. מנכ"ל הרשת מוטי שקלאר מלכך פנכה קבוע של אולמרט התחמק מחשש שיכנס לעימות עם ראש הממשלה. מי שעמד לצידי היה יו"ר הרשות לשעבר משה גביש, אדם חסר פניות שהודיע ללפידשאם לא יתנצל בתוכנית בקולו היא לא תשודר. לבקשת לפיד ניסה אולמרט להניא את גביש מהחלטתו אך הוא לא ויתר ולפיד התקפל. ביום שישי פרסם הארץ, במסגרת ידיעה על התלונה שהוגשה נגד יאיר לפיד התבטאות שלוחת רסן כאשר כינה את התנועה "שני פסיכים עם פקס". פיו הגדול של יאיר לפיד לא מבייש את אביו. יש רק לקוות שבנו יואב שנכח באסיפת הבחירות בהרצליה ימשיך ולא יבייש את הפירמה בעלת הפיות הגדולים. לפיד אמר לנאספים "פתחתי במסע כי הבטחתי לבן שלי יואב שיושב כאן, הבטחתי לו איזו מדינה ואני מעדיף למות בעודי מנסה לתת לו את המדינה הזו". תנוח דעתו של יאיר לפיד, גם אני מבטיח לו בשם עשרות חברי אומ"ץ ובשמי שנעשה הכול כדי שיאלץ לבחור בהקדם בין המשך עבודתו בערוץ השני לבין שירותיו במישור הפוליטי. אני מניח שבסופו של דבר יבחר בדרך הפוליטית במצוות אדוניו. אל חשש ללפיד לא תהיה בעיית פרנסה עד לבחירות הבאות לכנסת, משכורת העתק שלו ומשכורתה של רעייתו ליהי המשולמות ע"י ידיעות אחרונות ימשיכו לזרום לחשבונות הבנק שלהם. כהשלמת הכנסה יוכל יאיר לפיד להמשיך בהצגת הבידור שלו "לא סופי" יחד עם רמי קלינשטיין ולהופיע בערבי שירה עם ענת שרוף ואולי הוא יקבל גם עבודות יעוץ צדדיות אצל אילי הון בעלי עניין.